- האנשים שלא יודעים לקבל מחמאה בלי להתווכח כנסו לנושא רגיש: קוקסינלים כולנו מכירים לפחות אדם אחד כזה. מישהו שאומרים לו שהוא נראה טוב והוא מיד עונה "מה פתאום, אני נראה עייף". אומרים לה שהיא עשתה עבודה מצוינת והיא מיד מסבירה שהיה לה מזל או שמישהו אחר עזר לה. מחמיאים למישהו על חוש ההומור שלו, והוא מיד מוצא סיבה להקטין את עצמו או להסביר למה המחמאה מוגזמת. במבט ראשון זה נראה כמו צניעות. לפעמים זה אפילו נתפס כחמוד. אבל כאשר התופעה חוזרת על עצמה שוב ושוב, מתגלה דבר מעניין. יש אנשים שפשוט מתקשים לקבל מילים טובות על עצמם. במקום ליהנות מהרגע, להגיד תודה ולהמשיך הלאה, הם מרגישים צורך להתווכח עם המחמאה, להקטין אותה או לבטל אותה לחלוטין. הדבר המפתיע הוא שבמקרים רבים אותם אנשים דווקא אוהבים לשמוע מחמאות. כמו כולם, גם הם רוצים להרגיש מוערכים, רצויים ואהובים. הבעיה היא שכאשר המחמאה מגיעה, משהו בתוכם מתקשה להאמין לה. - למה כל כך קשה להאמין למילים טובות? אחד ההסברים הנפוצים ביותר קשור לאופן שבו אנשים רואים את עצמם. לכל אדם יש בראש תמונה מסוימת של מי שהוא. כאשר מישהו אומר לנו משהו שמתאים לתמונה הזאת, קל לנו לקבל אותו. אבל כאשר המחמאה סותרת את מה שאנחנו מאמינים על עצמנו, מתחיל קונפליקט פנימי. נניח שאדם משוכנע שהוא לא מושך במיוחד. אם מישהי תגיד לו שהוא נראה מצוין, המוח שלו עלול לחפש מיד סיבה מדוע היא טועה. אם אישה משוכנעת שהיא לא מעניינת או לא מספיק חכמה, מחמאה בנושא הזה עלולה להרגיש לה כמעט לא אמיתית. במקום לקבל את דברי האדם שמולה, היא מתווכחת איתם. לא משום שהיא רוצה להיות קשה או שלילית, אלא משום שהמחמאה אינה מתאימה לאמונה הפנימית שיש לה על עצמה. - לפעמים זה מתחיל בילדות לא מעט פסיכולוגים טוענים שהיחס שלנו למחמאות נבנה כבר בגיל צעיר. יש אנשים שגדלו בסביבה שבה החמיאו להם באופן מאוזן ובריא. הם למדו לקבל הערכה בלי מבוכה מיוחדת. אבל יש גם אנשים שגדלו בסביבה ביקורתית יותר. אולי החמיאו להם מעט מאוד. אולי בכל פעם שהצליחו במשהו, מיד הזכירו להם מה עדיין לא מספיק טוב. במקרים כאלה אדם עלול להתרגל לכך שמחמאות הן דבר נדיר, ולכן בבגרותו הוא מתקשה להתמודד איתן. כאשר מישהו אומר לו משהו טוב, הוא מרגיש כמעט צורך אינסטינקטיבי לאזן את הדברים באמצעות ביקורת עצמית. - בעולם ההיכרויות זה בולט במיוחד בעולם הדייטים וההיכרויות אפשר לראות את התופעה הזאת כמעט בכל יום. אדם אחד מנסה להחמיא לשני, אך במקום ליצור רגע נעים, נוצרת שיחה מוזרה. "את נראית נהדר." "לא נכון, אני נראית נורא היום." "יש לך חיוך מדהים." "אתה בטוח? אף פעם לא אהבתי את החיוך שלי." "אני נהנה לדבר איתך." "באמת? אני מרגישה שאני משעממת." הכוונה של הצד השני היא טובה. הוא מנסה ליצור חיבור רגשי ולהביע עניין. אבל כאשר כל מחמאה נתקלת בהתנגדות, נוצר מצב שבו קשה יותר לפתח את השיחה בצורה טבעית. אחרי כמה ניסיונות כאלה, חלק מהאנשים פשוט מפסיקים להחמיא. - מחמאה היא לא מבחן אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא להתייחס למחמאה כאילו היא הצהרה שצריך לבדוק אם היא נכונה במאה אחוז. במציאות, רוב המחמאות אינן מבחן אובייקטיבי. כאשר מישהו אומר שהוא אוהב את החיוך שלכם, הוא לא מבקש להיכנס לדיון על מבנה השיניים. כאשר מישהי אומרת שהיא נהנית מהשיחה, היא לא מבקשת לראות הוכחות לכך שאתם האדם המעניין ביותר בעולם. היא פשוט משתפת אתכם בתחושה שלה. לכן במקרים רבים הדרך הנכונה ביותר להגיב למחמאה היא פשוט לקבל אותה. לא להסכים. לא להתווכח. לא להוכיח שהיא נכונה. רק לקבל אותה. - למה אנשים מרגישים מבוכה ממחמאות? יש אנשים שמרגישים שמחמאה מעמידה אותם במרכז תשומת הלב. הם אינם רגילים לכך ולכן נוצרת מבוכה. ברגע שמישהו מחמיא להם, הם מרגישים צורך להסיט את האור מעצמם. הם מחליפים נושא. מחזירים מחמאה מיד. צוחקים. או מבטלים את מה שנאמר. בפועל, רוב האנשים שמעניקים מחמאה אינם מצפים לשום דבר מיוחד. הם רק רוצים לבטא משהו חיובי שהם מרגישים. כאשר המחמאה נדחית באופן קבוע, הם עלולים להרגיש שלא מקשיבים להם או שלא מעריכים את הכנות שלהם. - לפעמים קבלת מחמאה היא סימן לביטחון עצמי מעניין לגלות שביטחון עצמי אינו מתבטא רק ביכולת לדבר בביטחון או להציג את עצמנו בצורה מרשימה. לעיתים הוא מתבטא דווקא ביכולת הפשוטה להגיד "תודה". אנשים בעלי ביטחון עצמי בריא אינם חושבים שהם מושלמים. הם יודעים שיש להם חסרונות כמו לכל אדם אחר. אבל הם גם מסוגלים לקבל את האפשרות שמישהו רואה בהם משהו טוב. הם אינם חייבים להסכים עם כל מחמאה. הם אינם חייבים להאמין שהם הטובים ביותר. אבל הם מאפשרים לעצמם לקבל את המילים הטובות מבלי להילחם בהן. - המחמאות שאנחנו דוחים מספרות עלינו משהו אחד הדברים המעניינים הוא שהמחמאות שהכי קשה לנו לקבל הן לעיתים דווקא אלה שנוגעות בנקודות הרגישות ביותר שלנו. אם קשה לנו לקבל מחמאות על המראה, אולי יש שם חוסר ביטחון. אם קשה לנו לקבל מחמאות על האישיות, אולי אנחנו מטילים ספק בעצמנו. ואם קשה לנו לקבל הערכה מקצועית, אולי אנחנו לא מאמינים מספיק ביכולות שלנו. לכן לפעמים שווה לעצור לרגע ולשאול שאלה פשוטה: למה בעצם כל כך קשה לי לקבל את מה שאדם אחר רואה בי? - כמה מילים לסיום האנשים שלא יודעים לקבל מחמאה בלי להתווכח אינם בהכרח אנשים יהירים או בעייתיים. ברוב המקרים מדובר באנשים שמתקשים לראות את עצמם דרך העיניים של אחרים. הם רגילים לבקר את עצמם, להקטין את ההצלחות שלהם או לפקפק בדברים הטובים שאומרים עליהם. אבל מחמאה היא לא ויכוח ולא מבחן. היא פשוט מתנה קטנה שמישהו בחר לתת. לפעמים הדבר הכי נכון שאפשר לעשות הוא פשוט לחייך, להגיד תודה ולקבל את האפשרות שאולי האדם שמולנו באמת רואה בנו משהו יפה, מעניין או מיוחד.