1. כשאדם חדש מקבל את החשבון על טעויות של אנשים קודמים או אנשים שמפחדים למחוק אפליקציות אחד הדברים הלא הוגנים ביותר שיכולים לקרות בתחילתה של מערכת יחסים הוא מצב שבו אדם חדש נדרש להתמודד עם בעיות שהוא כלל לא יצר. הוא מגיע לקשר עם כוונות טובות, רצון להכיר, לבנות אמון וליצור משהו חדש, אבל מהר מאוד מגלה שהוא מתמודד עם פחדים, חשדות ותגובות שנולדו הרבה לפני שהוא הופיע בתמונה. הוא לא זה ששיקר. הוא לא זה שבגד. הוא לא זה שנעלם בלי הסבר. הוא לא זה ששבר את הלב. ובכל זאת, הוא זה שמתמודד עם ההשלכות. זו תופעה נפוצה הרבה יותר ממה שנדמה. כמעט כל אדם שנכנס לקשר חדש מביא איתו גם חלקים מהעבר. זה טבעי לחלוטין. כולנו מושפעים מחוויות קודמות. כולנו לומדים מהצלחות ומכישלונות. הבעיה מתחילה כאשר החוויות הישנות הופכות למשקפיים שדרכן אנחנו מסתכלים על אדם חדש לחלוטין. באותו רגע, האדם שמולנו מפסיק להישפט לפי המעשים שלו ומתחיל לשלם על המעשים של מישהו אחר. 2. הפגיעות מהעבר לא נשארות בעבר אנשים אוהבים לחשוב שכאשר קשר מסתיים, גם הכאב נשאר מאחור. בפועל, הדברים עובדים אחרת. קשרים קודמים משאירים סימנים. לפעמים אלה סימנים קטנים, ולפעמים מדובר בצלקות עמוקות יותר. אדם שנבגד עלול לחשוש מאי־נאמנות גם כאשר אין שום סיבה אמיתית לחשוד. אדם שננטש עלול להילחץ מכל שינוי קטן בהתנהגות של בן הזוג החדש. אדם שחווה שקרים חוזרים עלול לחפש סימנים נסתרים גם כאשר האמת נאמרת לו באופן ישיר. התגובות הללו אינן נובעות מרוע או מחוסר היגיון. הן נובעות מהניסיון של המוח להגן על עצמו מפני כאב נוסף. הבעיה היא שהמנגנון הזה אינו תמיד יודע להבחין בין האדם שפגע בנו בעבר לבין האדם שנמצא מולנו עכשיו. 3. החשדנות נראית כמו זהירות אחת הסיבות לכך שהתופעה הזאת כל כך נפוצה היא שהיא מתחפשת למשהו חיובי. אנשים אומרים לעצמם שהם פשוט זהירים יותר. הם לא רוצים להיות תמימים. הם לא רוצים לחזור על אותן טעויות. הם לא רוצים להיפגע שוב. על פניו זה נשמע הגיוני לחלוטין. הרי ללמוד מהעבר זה דבר חשוב. אבל יש הבדל גדול בין ללמוד מהעבר לבין לחיות בתוכו. כאשר אדם חדש נדרש להוכיח שוב ושוב שהוא לא כמו קודמיו, הזהירות מתחילה להפוך לעומס. במקום להכיר אותו כפי שהוא, בוחנים אותו כל הזמן דרך הפחדים שנוצרו בקשרים אחרים. לאט־לאט הוא מרגיש שהוא נמצא במשפט על פשעים שמעולם לא ביצע. 4. לפעמים האדם החדש אפילו לא מבין מה קורה אחד הדברים הקשים ביותר במצב כזה הוא שהאדם החדש לא תמיד יודע מה המקור לבעיה. הוא מרגיש שלא סומכים עליו, שמפקפקים בו או שמפרשים את ההתנהגות שלו בצורה שלילית, אבל הוא לא מבין למה. הוא עונה להודעות באיחור כי היה עסוק. הצד השני חושב שהוא מתרחק. הוא יוצא עם חברים. הצד השני חושש שהוא מסתיר משהו. הוא מבקש מעט מרחב אישי. הצד השני נזכר במישהו שעזב אותו בעבר. כך נוצר מצב שבו כל אחד חי בסיפור אחר. אדם אחד מגיב למה שקורה עכשיו. האדם השני מגיב גם למה שקרה לפני שנים. 5. הקשר החדש נלחם באנשים שכבר אינם שם במקרים רבים הבעיה הגדולה אינה האדם החדש וגם לא האדם מהעבר. הבעיה היא שהעבר ממשיך להיות נוכח בקשר שלא קשור אליו כלל. במקום ששני אנשים יכירו זה את זה, מצטרפים לחדר גם כל מי שפגע בהם בעבר. הבוגד. השקרן. זה שנעלם. זו ששיחקה ברגשות. אלה שכבר מזמן אינם חלק מהחיים ממשיכים להשפיע על ההווה. וככל שההשפעה הזאת גדולה יותר, כך קשה יותר לבנות אמון אמיתי. 6. אמון חדש לא נבנה מתוך ענישה יש אנשים שחושבים שאם יקשו על בן הזוג החדש, אם יבדקו אותו שוב ושוב ואם לא ימהרו לסמוך עליו, הם מגנים על עצמם. לפעמים זה נכון במידה מסוימת. אבל אמון אינו נבנה רק על בדיקות. הוא נבנה גם על הזדמנות. על היכולת לתת לאדם להראות מי הוא באמת. על הנכונות להכיר אותו בלי להחליט מראש איך הוא יתנהג. אדם חדש אינו צריך לקבל אמון עיוור, אבל גם לא צריך להתחיל את הדרך ממינוס. כי כאשר מישהו נדרש כל הזמן להוכיח שהוא לא כמו אחרים, הוא עלול להתעייף הרבה לפני שתהיה לו הזדמנות להראות מי הוא באמת. 7. ללמוד מהעבר בלי להפוך אותו לשופט הפתרון אינו לשכוח את מה שעברנו. זה גם לא אפשרי וגם לא רצוי. הניסיון שלנו הוא חלק מאיתנו. הוא מלמד אותנו, מגן עלינו ועוזר לנו לקבל החלטות טובות יותר. אבל חשוב לזכור שהעבר אמור להיות מורה, לא שופט. הוא אמור לעזור לנו לזהות סימני אזהרה אמיתיים. לא לגרום לנו לחשוד בכל אדם חדש באופן אוטומטי. כאשר אנחנו מצליחים להבדיל בין מה שהיה לבין מה שקורה עכשיו, אנחנו נותנים לקשר החדש הזדמנות הוגנת יותר. 8. כמה מילים לסיום כשאדם חדש מקבל את החשבון על טעויות של אנשים קודמים, כולם מפסידים. האדם שנפגע בעבר ממשיך לחיות בתוך הפחדים הישנים שלו, והאדם החדש מוצא את עצמו מתמודד עם מטען רגשי שלא שייך לו. זה לא אומר שצריך לשכוח את העבר או להתעלם ממנו. אבל חשוב לזכור שכל אדם ראוי להישפט לפי המעשים שלו, לא לפי המעשים של מי שהיו לפניו. כי בסופו של דבר, קשר חדש לא אמור להיות המשך של מערכת היחסים הקודמת. הוא אמור להיות הזדמנות חדשה. וכדי שההזדמנות הזאת תצליח, צריך לתת לאדם שמולנו להיות מי שהוא באמת, ולא מי שאנחנו מפחדים שהוא יהיה.