1. הקשרים שבהם שני אנשים מחכים שהשני יעשה את הצעד הראשון כנסו למאמר: הכרויות אונליין אחת האירוניות הגדולות ביותר בעולם ההיכרויות היא שלא מעט קשרים כלל אינם מסתיימים בגלל חוסר אהבה או חוסר משיכה. הם מסתיימים הרבה לפני שהספיקו באמת להתחיל. שני אנשים מוצאים חן זה בעיני זה, נהנים לדבר, מרגישים שיש ביניהם חיבור, אבל כל אחד מהם מחכה שהאחר יעשה את הצעד הראשון. כך מתחיל משחק שקט שאף אחד לא תכנן לשחק. הוא מחכה שהיא תכתוב. היא מחכה שהוא יתקשר. הוא חושב שאם היא באמת מעוניינת, היא תיזום. היא בטוחה שאם הוא רציני, הוא כבר היה עושה משהו. הימים עוברים, המרחק גדל, וכל אחד מהם משוכנע שהשתיקה של השני היא סימן לחוסר עניין. בפועל, ייתכן ששניהם מרגישים בדיוק אותו הדבר. 2. אנשים מפחדים יותר מדחייה מאשר מהחמצה כאשר שואלים אנשים למה לא עשו את הצעד הראשון, רבים עונים שהם לא רצו להפריע, ללחוץ או להביך את האדם השני. אבל מתחת להסברים האלה מסתתר בדרך כלל פחד עמוק יותר. הפחד להידחות. דחייה אינה רק תשובה שלילית. עבור אנשים רבים היא נתפסת כהוכחה לכך שהם אינם מספיק מעניינים, מושכים או ראויים. לכן המוח מנסה להגן עלינו מראש. הוא מעדיף שלא ננסה בכלל, כדי שלא נצטרך להתמודד עם האפשרות שלא יבחרו בנו. הבעיה היא שההגנה הזאת גובה מחיר גבוה מאוד. היא מונעת גם את הסיכוי להצליח. 3. השתיקה מקבלת משמעות שלא תמיד קיימת כאשר אין תקשורת ברורה, כל אחד מתחיל לפרש את ההתנהגות של האחר לפי העולם הפנימי שלו. אם הוא לא כתב היום, כנראה שהוא כבר לא מעוניין. אם היא לא יזמה את המפגש הבא, אולי היא התחרטה. אם עברו כמה ימים בלי הודעה, כנראה שהקשר כבר הסתיים. אבל כל המסקנות האלה מבוססות בדרך כלל על השערות בלבד. ייתכן מאוד שהצד השני יושב בבית וחושב בדיוק את אותו הדבר. כך נוצר מצב מוזר שבו שני אנשים מעוניינים זה בזה, אבל כל אחד מהם מפרש את הפחד של השני כחוסר עניין. 4. כולנו רוצים להרגיש שבחרו בנו יש משהו מאוד נעים בכך שמישהו אחר עושה את הצעד הראשון. זה מעניק תחושת ביטחון. אם הוא יזם, כנראה שהוא באמת רוצה אותי. אם היא התקשרה, אולי אין לי ממה לחשוש. לכן אנשים רבים מעדיפים להמתין. לא משום שהם אדישים. אלא משום שהם רוצים לקבל אישור לפני שהם חושפים את הרגשות שלהם. אלא שכאשר שני אנשים חושבים באותו אופן, אף אחד מהם אינו נותן את האישור הזה. שניהם מחכים. ושניהם מפסידים. 5. העולם המודרני לא הפך את זה לפשוט יותר למרות שאנחנו יכולים לשלוח הודעה בתוך שניות, דווקא היום אנשים רבים חוששים יותר ליזום. הם חושבים יותר מדי. מנתחים כל תגובה. בודקים מתי כדאי לשלוח הודעה. שואלים את עצמם אם זה מוקדם מדי או מאוחר מדי. במקום לראות ביוזמה דבר טבעי, הם הופכים אותה למבחן. ככל שחושבים יותר, כך קשה יותר לפעול. ולפעמים ההזדמנות פשוט חולפת. 6. גאווה מתחפשת לכבוד עצמי יש אנשים שאומרים לעצמם שהם פשוט מכבדים את עצמם ולכן לא ירדפו אחרי אף אחד. כבוד עצמי הוא דבר חשוב. אבל לפעמים מה שנראה כמו כבוד עצמי הוא למעשה פחד במסווה. יש הבדל גדול בין לא לרדוף אחרי מי שמסרב לנו שוב ושוב, לבין לא ליזום בכלל מתוך פחד להיפגע. כאשר אדם מסרב לעשות אפילו צעד אחד קטן, הוא אינו תמיד שומר על הכבוד שלו. לפעמים הוא רק מגן על עצמו מפני אכזבה אפשרית. 7. רוב האנשים מעריכים יוזמה כנה יש אמונה נפוצה שאם ניזום, ניראה נואשים. בפועל, רוב האנשים דווקא מעריכים כנות. הודעה פשוטה. הצעה להיפגש. מחמאה אמיתית. התעניינות כנה. כל אלה אינם סימן לחולשה. הם סימן לאומץ. גם אם התשובה אינה תמיד חיובית, עצם היכולת להיות פתוחים וכנים יוצרת בסיס הרבה יותר בריא מקשר שמבוסס על משחקי ניחושים. 8. קשרים לא נבנים מתוך קריאת מחשבות אחת הציפיות הלא מציאותיות ביותר היא שהאדם השני יבין לבד מה אנחנו מרגישים. אבל בני אדם אינם יודעים לקרוא מחשבות. הם רואים רק התנהגות. אם אנחנו שותקים, הם רואים שתיקה. אם אנחנו מתרחקים, הם רואים ריחוק. אם אנחנו מחכים, הם רואים חוסר יוזמה. לכן חשוב כל כך לזכור שהכוונות שלנו אינן גלויות לעולם כל עוד איננו מבטאים אותן. 9. לפעמים מספיק צעד קטן אחד לא כל יוזמה חייבת להיות הצהרת אהבה גדולה. לפעמים מספיק לשלוח הודעה. לשאול לשלום. להציע להיפגש לקפה. להמשיך שיחה שנעצרה. דווקא הצעדים הקטנים הם אלה שפותחים את הדלת להמשך. כאשר שני אנשים מחכים שכל האחריות תהיה על הצד השני, הדלת הזאת נשארת סגורה. 10. קשר טוב נבנה משני אנשים שמוכנים לקחת סיכון קטן כל מערכת יחסים מתחילה ברגע שבו מישהו מסכים להיות מעט פגיע. אין דרך אחרת. מישהו צריך לומר שלום. מישהו צריך להציע פגישה. מישהו צריך להיות הראשון שמספר שהוא נהנה מהקשר. זה תמיד כרוך בסיכון מסוים. אבל בלי הסיכון הזה, גם הסיכוי לקשר אמיתי כמעט אינו קיים. 11. כמה מילים לסיום הקשרים שבהם שני אנשים מחכים שהשני יעשה את הצעד הראשון הם תזכורת לכך שלא כל סיפור אהבה שלא התממש הסתיים בגלל חוסר רגשות. לפעמים שני אנשים רצו בדיוק את אותו הדבר, אבל כל אחד מהם היה בטוח שהאחר אינו מעוניין. הפחד מדחייה שתק אצל שניהם באותה שפה, והשתיקה הפכה בטעות לתשובה. אולי הדבר החשוב ביותר לזכור הוא שיוזמה אינה מבטיחה הצלחה, אבל היא כן נותנת סיכוי אמיתי למשהו להתחיל. לעומת זאת, כאשר שני אנשים מחכים לנצח שהאחר יהיה הראשון, הם עלולים לגלות מאוחר מדי שלא האהבה נכשלה, אלא פשוט לא הייתה לה הזדמנות אמיתית להיוולד.