1. האנשים שתמיד מרגישים שהדשא ירוק יותר במקום אחר מאמר בנושא: סיפורי סקס יש אנשים שמתקשים להיות מרוצים כמעט מכל קשר שהם נמצאים בו. זה לא בהכרח אומר שהקשרים שלהם גרועים. לפעמים מדובר באנשים טובים, מעניינים ואפילו מתאימים מאוד. לפעמים הקשר יציב, מכבד ונעים. ובכל זאת, עמוק בפנים, תמיד מופיעה אותה מחשבה קטנה שמסרבת להיעלם. אולי יש מישהו טוב יותר. אולי אפשר למצוא התאמה מושלמת יותר. אולי אם רק אחכה עוד קצת, אפגוש אדם שיתאים לי יותר. המחשבות הללו אינן מופיעות רק בתחילת הקשר. אצל חלק מהאנשים הן ממשיכות גם חודשים ואפילו שנים לאחר שהקשר כבר הפך רציני. במקום ליהנות ממה שיש להם, הם ממשיכים לבדוק מה עוד יכול להיות. זו אחת הסיבות לכך שחלק מהאנשים מרגישים שהם תמיד מחפשים, אבל לעולם לא באמת מוצאים. לא משום שאין סביבם אנשים מתאימים, אלא משום שכל בחירה שהם עושים מלווה בתחושה שאולי הבחירה שלא עשו הייתה טובה יותר. 2. האפשרויות האינסופיות יוצרות אשליה בעבר רוב האנשים הכירו מספר מוגבל יחסית של בני זוג פוטנציאליים. כיום המציאות שונה לחלוטין. אפליקציות, אתרי הכרויות ורשתות חברתיות מציגים בכל יום עוד ועוד אנשים חדשים. מצד אחד זו הזדמנות נהדרת. מצד שני זה יוצר בעיה חדשה. כאשר תמיד יש עוד אפשרות אחת מעבר לפינה, קשה יותר להרגיש שלמים עם הבחירה שכבר עשינו. גם אם האדם שנמצא מולנו מתאים לנו מאוד, המוח ממשיך לשאול מה היה קורה אילו היינו בוחרים אחרת. כך נוצר מצב שבו אנשים מפסיקים להעריך את מה שיש להם, משום שהם עסוקים בלחשוב על מה שאין להם. 3. הדמיון תמיד מנצח את המציאות יש סיבה נוספת לכך שהדשא של השכן נראה ירוק יותר. המציאות תמיד מגיעה עם חסרונות. כל אדם אמיתי יעשה טעויות. כל קשר אמיתי ידרוש פשרות. כל מערכת יחסים תעבור תקופות פחות מרגשות. אבל האפשרות שלא בחרנו בה נשארת מושלמת בדמיון. האדם שלא הכרנו עד הסוף עדיין לא אכזב אותנו. הקשר שלא התחלנו עדיין לא נתקל בקשיים. העתיד שלא קרה עדיין נראה מושלם. לכן קל מאוד להשוות אדם אמיתי, עם יתרונות וחסרונות, לאפשרות דמיונית שמעולם לא נבחנה במציאות. וההשוואה הזאת כמעט תמיד אינה הוגנת. 4. לפעמים הבעיה אינה בקשר אלא בהרגל יש אנשים שלא משנה עם מי יהיו, אחרי תקופה מסוימת יתחילו להרגיש שחסר להם משהו. בהתחלה הכול מרגש. חדש. מסקרן. אבל כאשר ההיכרות מעמיקה והקשר הופך יציב יותר, מתחילה תחושת אי־שקט. הם מפרשים אותה כסימן שהאדם אינו מתאים. ואז מתחילים לחפש מחדש. אבל כאשר הדפוס הזה חוזר שוב ושוב, עולה אפשרות אחרת. אולי הבעיה אינה באנשים שהם פוגשים. אולי הם פשוט התרגלו לרדוף אחרי האפשרות הבאה. עבור חלק מהאנשים, עצם החיפוש הפך לחלק מהזהות שלהם. הם רגילים לחשוב שהדבר הטוב ביותר עדיין מחכה להם בעתיד, ולכן מתקשים ליהנות ממה שכבר נמצא בידיים שלהם. 5. שלמות אינה קיימת אחת האמיתות הפשוטות ביותר והקשות ביותר לקבל היא שאין אדם מושלם. לא בן זוג מושלם. לא בת זוג מושלמת. לא קשר מושלם. כל אדם יביא איתו דברים שנאהב ודברים שפחות. השאלה אינה האם האדם מושלם. השאלה היא האם היתרונות שלו משמעותיים מספיק כדי שנרצה לבחור בו גם כאשר אנחנו רואים את החסרונות. אנשים שתמיד מחפשים את האפשרות המושלמת עלולים לגלות שהם ממשיכים לחפש לנצח. לא משום שאין אנשים טובים, אלא משום שהם מחפשים משהו שאינו קיים. 6. המחיר של החיפוש המתמיד לכאורה, תמיד אפשר להמשיך לחפש. תמיד אפשר לבדוק אם יש אפשרות טובה יותר. אבל גם לגישה הזאת יש מחיר. היא מונעת מאנשים להשקיע באמת בקשר. היא מונעת מהם להעמיק. היא מונעת מהם לבנות משהו לאורך זמן. כי בכל פעם שמופיע קושי קטן, במקום לשאול איך פותרים אותו, הם שואלים האם כדאי להמשיך בכלל. כך נוצר מצב שבו אנשים נשארים לנצח בשלב הבחירה, אבל לעולם לא מגיעים לשלב הבנייה. 7. האנשים המאושרים ביותר בוחרים מעניין לראות שאנשים שמרגישים מסופקים בזוגיות אינם בהכרח אלה שמצאו את האדם המושלם. בדרך כלל הם פשוט הגיעו לנקודה שבה הפסיקו להשוות כל הזמן. הם בחרו. הם השקיעו. הם נתנו לקשר הזדמנות אמיתית לצמוח. הם הבינו שכל קשר דורש עבודה, סבלנות והיכרות עמוקה יותר מההתלהבות הראשונית. במקום לשאול כל הזמן אם יש משהו טוב יותר בחוץ, הם התחילו לבדוק מה אפשר לבנות עם מה שכבר יש. 8. כמה מילים לסיום האנשים שתמיד מרגישים שהדשא ירוק יותר במקום אחר אינם בהכרח בררנים או לא מרוצים מטבעם. לעיתים הם פשוט חיים בעולם שמציג בפניהם אינסוף אפשרויות וגורם להם להאמין שהבחירה המושלמת נמצאת ממש מעבר לפינה. אבל המציאות מלמדת משהו אחר. כמעט תמיד הדשא הירוק שאנחנו רואים מרחוק הוא דשא שלא נאלצנו לטפל בו, להשקות אותו או להתמודד עם הבעיות שלו. קל מאוד להתפעל ממה שאין לנו. הרבה יותר קשה להעריך את מה שכבר נמצא מולנו. בסופו של דבר, אושר בזוגיות אינו מגיע מהרגע שבו מוצאים אדם ללא חסרונות. הוא מגיע מהרגע שבו מפסיקים לחפש שלמות ומתחילים לראות את הערך של האדם שכבר בחרנו להכניס לחיים שלנו.