1. האנשים שמתאהבים בפוטנציאל של אדם ולא במי שהוא באמת סליחה אבל זו אמת: למה גבר מאונן אחת הטעויות הנפוצות ביותר בעולם ההיכרויות אינה קשורה לבחירת האדם הלא נכון, אלא לדרך שבה אנחנו רואים אותו. לפעמים אנשים אינם מתאהבים במי שנמצא מולם באמת. הם מתאהבים במי שהם מאמינים שהוא יכול להיות בעתיד. הם מסתכלים על האדם, מזהים בו תכונות מסוימות, כישרון, חלומות או יכולות, ומתחילים לבנות בראש סיפור שלם על החיים שהוא עתיד לחיות ועל האדם שהוא יהפוך להיות. באותו רגע נוצר פער מסוכן. מצד אחד עומד האדם האמיתי, עם היתרונות, החסרונות, ההרגלים והבחירות שלו. מצד שני קיימת גרסה עתידית שנבנתה בדמיון. גרסה מוצלחת יותר, בוגרת יותר, יציבה יותר או מתאימה יותר. ככל שהפער בין שתי הדמויות גדל, כך גדל גם הסיכוי לאכזבה. הבעיה היא שבתחילת ההיכרות קשה מאוד להבחין בכך. להפך. זה אפילו מרגיש כמו אופטימיות. אנשים משכנעים את עצמם שהם פשוט מאמינים באדם שמולם. שהם רואים בו דברים שאחרים לא רואים. שהם מזהים את הפוטנציאל האמיתי שלו. אבל במקרים רבים, מה שנראה כמו אמונה באדם הוא למעשה תקווה שהוא יהפוך למישהו אחר. 2. הפוטנציאל הוא דבר ממכר מאוד יש משהו מושך במיוחד באנשים שנראים כאילו הם עומדים רגע לפני פריצה גדולה. אדם שמספר על עסק שהוא עומד להקים, על קריירה שהוא עומד לפתח או על תוכניות גדולות לעתיד יכול לעורר התלהבות עצומה. הדמיון מתחיל לעבוד. פתאום לא רואים רק את האדם כפי שהוא היום, אלא גם את כל האפשרויות העתידיות שלו. הבעיה היא שפוטנציאל אינו מציאות. כמעט לכל אדם יש פוטנציאל כלשהו. השאלה האמיתית אינה מה הוא יכול להיות. השאלה היא מי הוא כרגע. אנשים רבים מתבלבלים בין שני הדברים. הם מסתכלים על האפשרויות במקום על העובדות. הם מתאהבים בחלום, לא באדם. וכאשר השנים עוברות והמציאות אינה מתקדמת באותו קצב כמו התקוות שלהם, מתחיל להופיע תסכול שקשה מאוד להסביר. 3. "הוא ישתנה" היא אחת המשפטים המסוכנים בזוגיות יש משפט שחוזר שוב ושוב במערכות יחסים מהסוג הזה. "כרגע הוא ככה, אבל בעתיד הוא יהיה אחרת." לפעמים מדובר באדם שלא באמת רוצה להתחייב. לפעמים באדם שלא לוקח אחריות. לפעמים במישהו שלא יודע לנהל כסף, לא מכבד גבולות או פשוט אינו משקיע בקשר. במקום לקבל את המציאות כפי שהיא, הצד השני מתחיל לבנות ציפייה לשינוי עתידי. הוא מאמין שכאשר יגיע הזמן הנכון הכול יסתדר. כאשר יחלפו כמה חודשים הכול ישתנה. כאשר תהיה עבודה טובה יותר, יותר כסף או יותר ביטחון עצמי, האדם יהפוך לגרסה שהוא רואה בדמיונו. אבל החיים מלמדים אותנו משהו חשוב מאוד. אנשים יכולים להשתנות, אך שינוי אמיתי קורה בדרך כלל רק כאשר האדם עצמו רוצה בו. אי אפשר לבנות זוגיות שלמה על תקווה שמישהו יהפוך בעתיד למי שהוא אינו בהווה. 4. לפעמים אנחנו מתאהבים ברעיון של להציל מישהו יש אנשים שנמשכים באופן טבעי לאנשים שהם מרגישים שאפשר "לתקן" או "להציל". הם רואים מישהו מוכשר שלא מימש את עצמו, אדם שעבר תקופה קשה או מישהו שמתקשה לקבל החלטות נכונות, ומאמינים שהם יהיו אלה שיעזרו לו להפוך לגרסה הטובה ביותר של עצמו. הכוונה בדרך כלל טובה. הבעיה היא שזוגיות אינה פרויקט שיקום. כאשר אהבה מבוססת בעיקר על הרצון לשנות מישהו, היא עלולה להפוך במהירות לאכזבה. האדם שמנסה להציל מתעייף. האדם שמנסים לשנות מרגיש לא מספיק טוב כפי שהוא. ושני הצדדים מוצאים את עצמם במאבק מתמשך מול מציאות שלא תואמת את הציפיות. אהבה בריאה מתחילה מקבלה. לא מהשאיפה להפוך את האדם שמולנו למישהו אחר. 5. האדם האמיתי תמיד מפסיד מול האדם הדמיוני כאשר אנחנו בונים בראש גרסה אידיאלית של מישהו, אנחנו יוצרים עבורו תחרות בלתי אפשרית. הרי האדם האמיתי יעשה טעויות. הוא יאכזב לפעמים. הוא יישאר עם חלק מהחסרונות שלו. הוא לא תמיד יתקדם בקצב שדמיינו. לעומת זאת, הגרסה הדמיונית מושלמת. היא תמיד משתפרת, תמיד מתקדמת ותמיד מגשימה את הציפיות שלנו. במצב כזה האדם האמיתי לא יכול לנצח. לא משנה כמה טוב הוא יהיה, הוא תמיד יושווה למישהו שלא באמת קיים. זו אחת הסיבות לכך שאנשים מסוימים מרגישים מתוסכלים בקשרים למרות שלא קרה שום דבר רע. הם פשוט מנהלים מערכת יחסים עם שתי דמויות שונות – האדם שבמציאות והאדם שבדמיון. 6. הקשרים הבריאים ביותר מתחילים בקבלה הדבר המעניין הוא שאנשים שבונים קשרים יציבים לאורך שנים בדרך כלל אינם מתאהבים בפוטנציאל. הם מתאהבים במציאות. הם רואים את היתרונות. הם רואים גם את החסרונות. הם מבינים שהאדם שמולם אינו מושלם. והם בוחרים בו כפי שהוא היום, לא כפי שהוא אולי יהיה בעוד חמש שנים. זה לא אומר שאנשים לא יכולים לצמוח ולהתפתח. כמובן שהם יכולים. אבל הצמיחה הזאת היא בונוס, לא הבסיס לקשר. כאשר הקשר נשען על האדם הקיים ולא על חלום עתידי, יש לו יסודות חזקים הרבה יותר. 7. כמה מילים לסיום האנשים שמתאהבים בפוטנציאל של אדם ולא במי שהוא באמת אינם נאיביים בהכרח. בדרך כלל מדובר באנשים אופטימיים, שמאמינים באנשים ורוצים לראות את הטוב שבהם. אבל לפעמים האופטימיות הזאת גורמת להם להתאהב באפשרות במקום במציאות. אהבה אמיתית אינה מבוססת על השאלה מי האדם עשוי להיות בעתיד. היא מתחילה בשאלה מי הוא היום. האם אתם מכבדים אותו, נהנים מחברתו ומרגישים שטוב לכם איתו כפי שהוא עכשיו. כי בסופו של דבר, זוגיות בריאה אינה נבנית על תקווה שמישהו ישתנה. היא נבנית על היכולת לקבל את האדם שמולנו כפי שהוא, ורק אחר כך לגדול יחד. מי שמתאהב רק בפוטנציאל עלול לגלות יום אחד שהוא היה מאוהב בחלום. מי שמתאהב באדם האמיתי מקבל הזדמנות לבנות משהו שמחזיק גם כשהחלומות פוגשים את המציאות.